זמן לשינוי

על המצב בישראל – איך יוצרים שינוי?

ישראל היא מדינה מיוחדת מהרבה טעמים. אחד מהם, שאותו אני מרגיש היטב, הוא כמות החופשות והימים והשבועות, ואפילו חודשים, שבהם אנחנו מרגישים שהכל פשוט מושבת. מניסיון, זה הכי קשה לעצמאים ועסקים קטנים, כמוני. יולי-אוגוסט הם חודשי הקיץ והחופשות, בעיקר של הילדים, שאותם ההורים צריכים להעסיק. ספטמבר ואפילו אוקטובר מוקדשים לרצף ארוך ומשתק של חגים. אז אם מישהו שואל או משתומם למה אני אומר את זה עכשיו, זה בגלל שאוקטובר-נובמבר הם החודשים, שבהם מנסים לעורר מחדש את הפעילות של הרצאות וסדנאות ולהביא הכנסות שיפצו על אלה שאבדו. אני אומר את זה גם כי בחודש אחד יצאתי שלוש פעמים לחו"ל לצורך עבודתי.

כל אחד מאיתנו כשגריר בעולם

כל יציאה כזו כרוכה, מן הסתם, במפגש עם אנשים ממקומות שונים בעולם. זה לא מפתיע אבל תמיד מרשים, עד כמה חוסר הידע וההבנה לגבי מה שקורה באזור שלנו הוא עצום. אני מוצא את עצמי מקדיש המון זמן לפרשנויות והסברה. את כולם זה מעניין. ישראל הקטנה עם 8 מיליון תושבים מהווה מקור סקרנות עצום ועם זה מגיעה גם הביקורת. לך תסביר לאירופאים מה המשמעות של גבולות סגורים, אוכלוסייה מעורבת, דתות עם אמונה קיצונית, מדבר משולב בחברה כלכלית משגשגת, שרוב תושביה לא כל כך נהנים מהפירות הכלכליים האלה. יש משהו מאוד מושך בנאיביות הזו של אזרחי מדינות אירופה או ניו-זילנד או אוסטרליה. הם פשוט לא מבינים כי זה לא ביומיום שלהם, אבל האם אנחנו בעצמנו מבינים???

המצב בארץ

אני חוזר לישראל ומבול החדשות והאירועים מכה בך בעוצמה ובגלים ענקיים. ראש ממשלה נחקר על שוחד! על צוללות ומתנות. הטרדות מיניות של כל אדם מפורסם וככל שכוחו רב ככה גם עצמת ההטרדות, שלום/מלחמה/מנהרות/פיצוצים, ואם זה לא מספיק אז תאונות דרכים ומלחמות שבת. ככה עוד ועוד מכות, ואנחנו בסך הכל רוצים לחיות את חיינו בשלווה, לגדל את ילדינו, לעבוד ולשמוח בצורה הכי פשוטה והכי נורמלית שיש. זה כל כך קשה, כי עושה רושם, שאנחנו כל הזמן הולכים אחורה בזמן. הדת מתרחקת מהמסורת ומהקונצנזוס, הפוליטיקאים? כנראה מושחתים, ואם תשאלו כל אדם מדוע, יענו מיד, כי הם חייבים להיות ככה כדי להתקדם. נשים מוטרדות? טירוף! בעידן של היום שהכל זמין, למה להטריד ככה? למה לפגוע? אנחנו פחות מתחשבים בזולת וזה רק מחמיר וכואב יותר.

איך יוצרים שינוי?

במפגש שלי עם אנשים בהרצאותיי השונות, בין אם למנהלים , לחברות וארגונים או לאנשים פרטיים – שואלים אותי תמיד, למה אני לא הולך לפוליטיקה? אני לא יודע את התשובה. לפוליטיקה, לדעתי, הולכים כדי להביא שינוי. שינוי למי? לכלל! ככה אני חושב, לא לעצמך! השינוי שיבוא אליך אמור להיות משני. לצערי, עם כל מה שקורה עם נבחרינו, המטרה העיקרית היא ליצור שינוי עצמי והמטרה מקדשת את האמצעים. לי נמאס לראות את זה. אני רק תמה מתי יגיע הפיצוץ. מתי יקומו אזרחי המדינה הזו, בעיקר הצעירים שבה, יגידו די!!! ויתחילו לפעול.

 

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *