מנהיגות וחזרה לעבודה על פי חנוך בודין

עברנו את החגים – איך חוזרים לשגרת העבודה?

חודשים יולי ואוגוסט כבר מזמן מאחורינו. שבענו חגים, משפחה, נסיעות לחו"ל, והמון המון אוכל. לי יש תחושה שארבעה חודשים לא עובדים במדינה הזו וכלום לא קורה. נראה לי שעצמאים ובעלי עסקים קטנים ממש מתקשים לעבור את התקופה הזו, ולו אף באופן סביר.

אז מה עושים? מתגייסים. לא לא לצבא, לעבודה! זה הזמן לגייס את כל המשאבים שלנו, האישיים, וכל האחרים. יש הרבה מה להשלים ואפילו להתכונן, כי פסח מגיע מוקדם מהצפוי השנה ואיתו עוד תקופת יובש. בהרצאות שלי למנהלים שואלים אותי תמיד: איך קמים מחדש?

הדוגמה האישית שלי בנושא

אני לא יודע אם קיימת נוסחה קבועה אבל בשבילי, הכי חשוב זה החזון – תמיד לחשוב קדימה וליצור את הקרקע להתקדם. בעיניי זו הדרך היחידה לקום מחדש מנפילות. אני חווה את זה על עצמי כל בוקר וכל יום מחדש, מספר פעמים ביום. יש פעולות רבות שהן מסובכות יותר עבורי מאחרים. קל לוותר, להשאיר ליותר מאוחר, או למצוא דרך לעקוף. קשה יותר להתמודד, לנסות שוב, ולפעמים גם שוב ושוב, אבל הסיפוק כשמצליחים, הוא משהו שמעבר למילים. תחושת האושר וההצלחה הם עצומים כל פעם מחדש ובונים אותי/אותנו להתמודדויות הבאות. המנהלים/מנהיגים מחפשים את הדרך להוביל ולא תמיד מוצאים. מה יותר פשוט מלתת דוגמה? חשיפה אישית והזדהות הם לפעמים קשים מבחינה אישית, אבל שווים את המאמץ. כשאתה רוצה להנהיג פשוט תוביל.

וקצת על אקטואליה ומנהיגות…

אי אפשר בלי קצת אקטואליה. איפה אנחנו נמצאים? לדעתי אנחנו נמצאים במצב של חיפוש המנהיג הבא שיוביל אותנו אל האתגרים הבאים. אני חושב שהמנהיג הנוכחי מיצה את עצמו, לטוב ולרע. אני חושב שהוא לא השכיל להבין מה באמת חשוב בעתיד הקרוב והרחוק. אני לומד את זה מכל כיוון אפשרי, גם מצד צעירים וגם מצד מבוגרים, מצביעיי ימין מסורתיים או שמאל מסורתי. נכון, יש את המעריצים המוחלטים, אבל בכל זאת יש סדקים. לאן אנחנו הולכים? אין ספק ששלום, לצערי, לא נראה באופק, ועושה רושם שגם עימות הוא כמעט עובדה. אני לא חושב שמדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה בפני איום קיומי מבחוץ. אני באמת משוכנע, שאיום כזה הוא אפשרי הרבה יותר מבחינה פנימית, מעצמנו.

בהרצאות לארגונים אני תמיד מדגיש את חשיבות הכוח שלנו להשפיע, קודם כל על היכולת שלנו לפעול ולהצליח, אבל לא רק. יש בנו יכולת להשפיע על אחרים. איך עושים את זה? קודם כל מראים את הדרך שלנו על ידי דוגמה אישית. אני לא בטוח שהדוגמה האישית, שמוביל ראש הממשלה שלנו, היא הדרך שרובנו מתחברים אליה,, ולכן אני חושב, שאנחנו מתחילים להיערך לשינוי ולחפש את הדבר הבא.

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *